ויולטה סילברה נולדה במיאלנו ב-7 בינואר 1924 למשפחה שמקורה מחאלב בסוריה. המשפחה היגרה לאיטליה לצורך עבודה. בעקבות חקיקת חוקי הגזע בשנת 1938 ,ויולטה נאלצת לנטוש את בית הספר הממלכתי ולהירשם לבית הספר היהודי אשר הוקם ברחוב אופילי, בעקבות החקיקה. היא מגוייסת לשירות המדינה ומתחילה לעבוד במפעל ביחד עם שתיים מחברותיה. וילוטה כותבת שירים, “שירי המתנה” כפי שמכנה אותם הפרופסור שלה לספרות. ב 3 בדצמבר, 1943 ויולטה והוריה נעצרים בפורטו צ’רזיו ע ידי שוטרים איטלקים, כשהם מנסים לברוח לשוויץ.
המידע היחיד שיש בידינו על התקופה שבין מעצרה של וילוטה למותה הוא מעידותה של לילאנה סגרה, שחלקה עימה את תא המעצר בבית הכלא בוורזה ולאחר מכן בכלא סן וויטורה במיאלנו. בבוקרו של ה 30 בינואר 1944, הן מובלות בטנדרים עם שחר עם כיותר מ כ 600 אסירים, מהכלא בפיאצה פילאנג’רי, לבטנה של תחנת הרכבת המרכזית של מיאלנו ומשם לעבר אושוויץ. הן שוהות באותו קרון עד לרגע הגעתן למחנה ההשמדה. שבעה ימים לאחר מכן. בתום המסע ויולטה ואימה, חבוקות זו בזו, נלקחות ישירות לתאי הגז ושם מוצאות את מותן.
